Posted on

צ'אקרה

בשתי אצבעות אוחזת חוט להט

מזוין בתשוקת זהב טבורית.

אור נצרב בכוכבי עורי

רושם נדבכים של שריטות אור.

אין תשוקה בגוף ללא נשמה

אין תשוקה בלעדיך

תשוקה למשאלה שיהיה, שרק תהיה,

כשופר איל קורא מתוך קרביים

ואיננו?

רוח קל צפרירי מנשב סנטימטר מהעור

מתוכו ומעליו כך ששקט.

הדי שירים ישנים מתנגנים כשיירים ושוב

המכאוב שיהיה, שרק תהיה.

שרק יעבור חוט הלהט מטבורי לטבורך

וזהב יכסה את החור הפעור בין שפתיים

מוצצות אש.

ומה עוד? שרק תהיה ולא תחדל

מלשלוח קרני  זהב ממיסות אל העור הנצרב.

חוזרת, שבה וחוזרת, רוצה,

רוצחת, רוצעת את אוזני אל מפתנך ומייחלת,

לא מוותרת על הבוער

ובכל זאת שקט.

ציפורים משייטות סנטימטר מהעור, מתוכו ומעליו.

משק כנפיהן מרעיד מיתרים קטנים

שולח רוח אל הצריבה המתמשכת.

עוד רגע ואיננו. שרק תהיה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *