פורסם בתאריך

אם/ליום הולדתי

חלל הבטן אינו מקום אלא אגם אפל

אלא מנהרה שבה אבד הזמן

שטיפות הפוריות אוזלות ונוזלות ממנו.

איזה מין אי מקום מגדירים דפנותיו?

מהו הכוכב שמתפורר בו?

היכן האיילה שהסתתרה בין חגוויו?

עקבות נשמה קטנה כזיכרון נשימה זהירה,

כמעט שאיננו אבל עדיין רשום בקו דק, מתעקש, מתעגל

אמי הולכת ונעלמת אל זיכרון אבי

כמו אסקימוסית על ראש הר קרח

ואני קוראת שובי!

ואינה שבה. חוט שזור בין חלל בטנה לחלל בטני

עוד מעט קט ויקרע ולא תשוב.

אשב שבעה ונשמה קטנה ונשימה זהירה

יתעגלו, ירחבו, יתכלו.

כל חיי אני עוברית נוצרת נולדת,

פוסחת על הסעיפים מבקשת אור

מגששת גבולות

נושמת אל ההזדקנות

מה המקום? מה הדרך? לאן את נעלמת אמא?

היכן חיקך?

היכן ידיך העטופות בריח תפוזים ודבש?

חמלה גדולה ובודדת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *