זמן

עדיין את גוהרת מעלי
"שיטפון"שוזרת שתי וערב
שורות ורודות של קשב.
דור עבר מאז נעלמת מחיי,
ואני, אף מתנות חינם לא אביא לך,
זרם עובר בשד הימני בו אני חשה את הדופק
הולם. האם הסרטן גדל בחשאי, בין שרידי
החלב הנחמץ לעקבות מציצות התאווה
ציוויתי די!
ציידתי שממית בכנפי עורב
מתחבטות ומנפצות בועיות של חלב.
צודדתי הלך פתאומי שחצה את דרכי
ונשמת כל חיי
ציירה תווי שיר.

"היי לי אם ואחות"

והכניסיני. לא אשה, לא אש.
אף פעם לא אשה. מאם לאחות ובחזרה. וביחד?
ולחוד? ואני לעצמי? שגר מיוחד עטוף שיראין
וסרטים צבעוניים של הוליבוד על אהבה. וואו wow
אהבה אינטרנטית זריזה מאד. הכי זריזה
להתרוצץ בחיפזון מן השטן  – אם-אחות-אם.
הכניסיני מייד את מלוא הרשת כסף של
דגים מתפוצץ פוריות.
כשף היער זאבים וכיפה – ילדה-אם-אחות.
והכניסיני אל חיק העולם ומשם אפשר לפקוח
עין טבולה ריר, משופדת לגבולותיה.
חפשייה – לא, תשדורות לא-חוטיות
סלולריות, מבזקיות.
לא יודעים איך אשה, מה. רוצה. לגמרי רוצה, רק רוצה, מה?
שברים של מובן בלוע, בלוטי מחשבה של גבר.
שחי בסחי ואגל לך סוד יסורי – ותאמיני, רחם-תרחמי, ולא תוציאיני
מעתה ועד עולם
עטוף