אישה בכנרת

1

"שיטפון"על החוף שפיריות מזדווגות לריח ריקבון מר
דגים פעורי פה מונחים על צדם
מתות צדפות
והארבל מפתח מערבולות אור שותקות
בזכות הגבול שתמיד
ברור כל כך בצחיחותו.
המים משתברים לרגלי מעדנות
וחיי נערמים עלי שכבות שכבות
ככסות לנשמה עירומה
ואני טובלת יתרים לחים בדבק אפוקסי
שקוף
לשם עמידות הצליל והרגש.
שמשון לא ייצא מזה חי
גם אם עוצמת דלילה מתדללת
בנוזל הטרפנטיני.
והרוגע המשתרר מטעה
את זו הנעלמת אל שתיקת
האישה שלה,
כשרוח הכינרת סוערת
על פני ריח שתן וחלב תינוקות.

2

עיר דחוסה חולמת
כינרת רכה בערפילים
מרווח נשימה בנשיקות דקליה
מבקשת אחר קול רחל
שאינה מונעת קולה
מניעה גלגל עתיק של געגוע.
אבל אתמול בהצטלבות מקום הרצח של רבין,
היו בעיקר פנינים קרועות על הכביש
כשזקנה שכבה פשוטת אברים
וגופה שחתך שחור לבן שחור
את מעבר החצייה
שתת דם והאספלט היה לדמה
כרתיחת בית הקברות של כינרת
בשמש אוגוסט,
וידיה אוחזות בתיקה
שמעיו מפכים כמעיין על האספלט
והיא כדקל שפל צמרת
מוטל על הרתיחה.