זכר כאב

כ"שיטפון"מו לעצם לוז צהבהבה בראש קרפיון
שאני מלקקת סביבה בערב שבת,
אני פונה אל המר שבתוכי
ונמשכת לנקודה המרה המלבה בחילה
בגרוני. בוחנת גוני טעם זר,
רע.
בראש השנה סבתא מברכת
"שנהיה לראש ולא לזנב"
והסרטן כבר מתחבא בבטנה.
שטן  בין קפלי המיטה
הנדבקת לקיר
וכל עולמי בגומחת החושך
בין המיטה, לקיר המשמר ריח מיושן
של תחתונים גדולים, רפויים, מחוררים,
ועלי ספר צהובים
ומיצי שעווה בלולים ביין
שסבא מורח על מצחי בהבדלה,
וסבתא לא מגלה לו חטא שחטאתי
בכתיבה,
כי שכחתי שאצלם בשבת אסור.
והעבירה הזו חורטת לי בגוף זכר כאב.