מחזור שירי מוצא

1
"ציפרי המילניום"זה המים מנסים להשתלח
באבני הגיר העתיקות
לא שלי, זיכרון הבית
כמו קוצי פטל בר
שורטים בבשרי
שעה שאני מונחת
ארוזה היטב
בארצות הכרות של הברית
שאפילו לא מגרדת.

2
זיכרון תאנה למשל
ששורשיה משתלחים באבנים
המסותתות של תחנת הקמח הישנה
ואילו פרותיה מסגילים עכשיו
מעבר לאוקיינוס
ובקצות האצבעות נשמרת הדבקות
העגולה.

3
ברוח בתאנה משחק בשערי בדרך למוצא
שורשיה משתרגים בעורפי
מ(ש)תרגעים במצח ובין העיניים
זויות האבנים המסותתות
נחתכות בתוך החלון
שבויות בענפי התאנה
המפולשת ומסורגת.

4
מסתבר שאפשר לראות
את חתיכות השמים
דרך העלוה של הגפן –
הכחול מתפרק
ונתלה בקצוות המשוננים
של העלים
בדיוק במרווחים הקטנים שביניהם
איפה שהם לא נוגעים,
מעשה אמנות
פיליגרן מאין כמוהו

5
"בשקד – מה עומד בשקד?
האין.
האין עומד בשקד
עומד ועומד.

  באין – מי עומד שם? המלך" –
(פאול צלאן)

מצלול מוצא
פראי ומדויק
על קיר האבן
כתובת בפחם שחור
GOD IS MEME
ומצויר פרפר.
זה אולי קיסר סין.
זה ודאי – המלך שעומד
באין השקד.
מאיפה הוא ידע על השקד
צלאן, היהודי מרומניה
גופו החור צלל אל
עין שהביטה בו מן המים
והכפילו הזו,
האני הנחשף מקלפות האבן
MEME  חולם, מחולק למלך
וצל מלך
צל מצולק.

6
עכשיו כשבא החשך
נעלמו ענפי התאנה העירומים.
אבל קודם הייתה השתנות כתמי השמים ביניהם
סדורה בתנועה של התכהות כחל וטורקיז

בלילה,
הייתה רק השתקפות האור בריבועי הזכוכית
או מרקם מסובך
משרטט גבולות שונים
של צל ואור רך
כמו ציור פוסט מודרני.
כל רבוע זכוכית מסומן במספר
והמספר כסלסולי צל דקים
בין תצורה לתצורה.

אחר כך חמק האפור
והחוויר את הגבולות
בין כתם לרקע
אבל לא נוצר משטח חלק
אלא תמונת הענפים עצמם.

7
*
רק כשהשקיעה נמתחת בשמים אפורים
מקבלים פרחי השקד
את הגון המצועף
אשר להם.

*
לפעמים
כשהשמים נחושת
שפוכה
העצים הם תחרה
שחורה

*
בלילה סוד השקד בריחו
ובגון הכחול בהיר
שמשפריץ אור הירח
על הפרחים.

8
האיש שלי הוא בוסתנאי
מה מקצועו?
הוא בוסתנאי הסתיו.
התאנים מסגילות בין אצבעותיו,
שלוחותיהן
עינים קטנטנות
שדבקות אל חכו.

9
כשפקחתי את עיני המודלקות
הזדרחו לעברי ענפי התאנה
מבעד לקמטי הזכוכית
העשנה מערפל של שמש לא נראית

פניני שקדים מרים תלו
מעל לראש שלי שנפנה מעבר לכתפו
של זה הרוכן אל תוכי.

10
דאגתך ממיסה התאבנויות
גיריות בריריות גופי.
גופך נחצב מתוך
שרידי האבן של הבין,
חור לאור פנס
מעיר פינות סתר
בחשכת תאי הרדומים.
האופל נס מתל חרב
חושף פרע קוצים
הנאחזים בעמודי תפרחת חצבים.

11
כשאתה מנסה
לחדור דרך העור
של הטבור הקשור
אתה זיון מילד.
כשאתה בא אלי מאחור
הרוח סוער על פני ועיניך מתאדמות.
כשאתה פצוע (או שבור)
צריך להתחבא
עד שאתה מתאחה
אחרת ריח הדם הטרי
מושך
את לשונות הזאבים הלוקקים.

12
מיכל מים מלא,
מנגן הרדיו בערבית.
מה שאני כותבת
נדמה כרעות רוח
במשעול צפוף של אידיאות.
עוד ועוד לכתוב את התאנה
וענפיה הערומים,
ושורשיה
הפורצים מתוך אבן התחנה
כתבליטים מעוגלים,
והאור עכשיו אפור, והירוק לא
בעלים אלא בשתילי בר עצב-פרא
בין שורש לשורש
או עולה בבסיס הענפים.
ארוס כבוש בעגלוליות השורש
נחתך בגבולות ריבועי הזכוכית,
מוזיקה בערבית
להזכיר אותה גם, לא להכחיש
את הרקע המוכחש תמיד,
הרי מיכל המים המלא
הוא מאבן מסותתת ששכחוה,
המהרסים שהחריבו את קולוניה
במלחמת העצמאות של היהודים.