דוריאן גריי

"ערפל"ידי בתוך ידיך הלחות כידי נער נרגש
כבר אמרתי, משוש חיי האבודים.
ידי ילד חלקות ידיך.
ואתה את דוריאן אתה מסתיר
בתוך השאול שבין עיניך היפות
צח ואדום שלי,
תמונת ראי, מה שיכול היה
אורפיאוס לא עבר מבעד לה.
לא חיפש אותה, לא ניגן לה
מנגינות מוות של קוקטו.

נמלט המשורר מבית המחסה,
תיקן שיריו על אבן בפינת רחוב דלה,
ראשו פרוע, קווצותיו תלתלים משוחים בשמן
ולא אוירידיקה חולמת ידה בידיך הלחות,
ולא מצוותו של האדס היא המונעת לעד את
הפניית מבטך.