Posted on

לזכרו של אילן עמית

לפני כשבועיים הלך לעולמו אחד האנשים המופלאים שהיה לי זכות לפגשם. אחד ממורי הדרך שמשפיעים בסתר על עולמנו. אילן עמית היה אחד ממורי לדרך הרוחנית לפני שנים רבות. הנה קטע מספרו –

גורדייף והעבודה הפנימית

 בפתיחת פגישה קבוצתית בפריז, בספטמבר 1941 [!!!], נשא גורדייף דברים שעיקרם הוא, שהאדם הוא יצור בעל טבע כפול. הטבע האחד הוא זה המוכר לנו, שאנו מזדהים אתו ורואים אותו כ"אני" שלנו. הטבע הזה, אומר גורדייף, הוא "מפוברק" – לא אותנטי, אבל אנחנו דבקים בו ומגינים עליו, ונותנים לו לתפוס כמעט את כל המקום בעולם הפנימי שלנו. הטבע השני שלנו הוא ניצוץ של העולמות העליונים שירד והתגשם בעולם הזה באמצעות הצד האותנטי שלנו, "המהות". הניצוץ שבמהות הוא אותו חלק נעלה, מעורר כבוד, בכל אחד מאיתנו; אלא שבשום אופן אי אפשר לקרוא לו "אני",  כי הטבע המפוברק, הלא אותנטי, תופס את המקום ומשחק את תפקיד האני. החלק האותנטי מתקפל ונעלם ברגע שהוא חש בחוסר אותנטיות, בשקר הפנימי, הזוכה בתוכי להערכה (עצמית) מלאה.

אדם יכול להיות נבון, מוכשר, מבריק – אומר גורדייף – אבל אם הדעה הפנימית שלו על עצמו לא תשתנה, אין לו כל סיכוי להתפתחות פנימית, לעבודה המבוססת על ידיעה עצמית, לשינוי מהותי. הדרישה הראשונה שהוא דורש ממי שמבקש להתפתח היא ללמוד לראות – זוהי, לדבריו, הכניסה הראשונה של האדם בסוד הידיעה העצמית. רק אז תיגע המציאות בעומק נשמתנו. זה לא קל, אומר גורדייף, וזה לא זול. צריך לשלם הרבה, לשלם מייד ולשלם מראש – במאמצים כנים, בלי ציפיות. "ככל שתשלם יותר, מתוך רצון, בלי היסוסים, בלי רמייה ושקר, כך תתוגמל יותר. אז תפגוש את הטבע האמיתי שלך, ותראה את כל התחבולות והרמאויות שהוא עושה כדי לא לשלם במזומן. כי עליך לשלם בכל תיאוריות הסרק שלך, בכל ההשקפות המושרשות בך עמוק, בכל הדעות הקדומות שלך, בכל המוסכמות, בכל ה'אני אוהב את זה' ו'אני לא אוהב את זה'; בלי לעמוד על המיקח, ביושר; לא רק כאילו, לא בניסיון לראות תוך שימוש בכסף מזויף…התבוננות עצמית מפוכחת וישרה היא הסיכוי היחיד לראות אולי בתוך עצמכם משהו שלא ראיתם מעולם – לראות את הטבע הכפול שבכם."